שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה

על ארגון שנוסד בשנת 1788 - ובהתמדה, בלהט מקודש, מוסיף להציל חיים של רבבות בישראל. רקע תמציתי על הארגון הוולונטרי הוותיק והשורשי ביותר בארץ הקודש

תרום עכשיו

אשל ירושלים – רקע כללי

'אשל ירושלים' נוסדה לפני כארבעה עשורים על ידי מעצמת החסד הוותיקה והשורשית ביותר בעולם היהודי – ארגון "כולל חב"ד". מאז ועד היום, רכשה 'אשל' מוניטין ומיומנות רבה במגוון פעולות רווחה ובכללן ניהול פרויקטים בקנה מידה ארצי תוך אינטגרציה עם גופי רווחה גדולים וקטנים, עמותות וגופים מהמגזר השלישי, הקמת מסגרות-גג לשיתוף פעולה פורה של גורמי-שטח ומתנדבים על פני עשרות נקודות הן בערים גדולות והן ביישובים קטנים.

אשל גיבשה ליבת-עשייה שמאפייניה מלווים את אוכלוסיית הרווחה, בשכבות המצוקה הנזקקת ביותר בישראל ללא הבדל דת, מין ולאום ובכל הערים בישראל. בין המאפיינים הבולטים ניתן למנות:

* נשיאה באחריות ובנטל הנתינה תוך רציפות והתמדה

* שיתוף פעולה מקיף ועמוק עם רשויות הרווחה בכל מקום;

* הימנעות מנטילת השתתפות כספית או טובת-הנאה כלשהי מהנעזרים;

* התמקדות במתן סיוע ממוקד, הפותר את המצוקה הספציפית;

* הקפדה על אי התערבות בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים והמקצועיים בבחירת מקבלי הסיוע.

התמסרות למען החוליות החלשות בחברה היא המשימה העומדת בראש מעיננו מאז ייסוד ארגון החסד 'כולל חב"ד' בשנת 1788 ועד היום, לאורך כל הדורות ותהפוכות ההיסטוריה, בהתמדה מעוררת השתאות. הפעילות מעולם לא חדלה והצלת נפשות נמשכה במסירות, באמונה ובלהט מקודש.

רקע תמציתי אודות כולל חב"ד

ארגון "כולל חב"ד" נוסד בשנת תקמ"ח – 1788, ע"י רבי שניאור זלמן מליאדי, מחולל תנועת חב"ד (המפורסם בכינוי "בעל התניא"), אבי שושלת מנהיגי תנועת חב"ד שנשאו את שמו: "שניאורסון" כשם משפחתם [כולל כמובן הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון זי"ע נשיא דורנו].

מקור השם "כולל" חב"ד

הימים: ימי עליית-החסידים המפורסמת. קבוצה גדולה מידידיו של רבי שניאור זלמן (בהיקף של כ-300 נפש) עלו לארץ הקודש, הגשמת השאיפה הנכספת של כל יהודי מאז ומעולם. אחרי טלטלות ותלאות ודרך חתחתים, במהלכה הצטרפו לשיירת החסידים עוד יהודים רבים שנספחו בדרכים ונטמעו בין העולים – הם הגיעו והתיישבו תחילה בערי הקודש צפת וטבריה.

המלאי המוגבל מלכתחילה של מטלטלין, מזון וכסף שהביאו באמתחתם – התדלדל במהירות. מקורות פרנסה לא היו והמוצא היחיד להתקיים היתה התאגדות מסודרת והישענות על "קהילת-האֵם" בפזורה. מנהיגי הקבוצה, הצדיקים רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, שלחו מסר וביקשו את עזרת אחיהם שבגולה. רבי שניאור זלמן 'הרים את הכפפה' ומסר את נפשו כדי ללקט פרוטה לפרוטה, לאסוף כסף ולשלוח תמיכה עבור "עניי ארץ הקודש", שזכו להגשים את המשאלה היהודית האולטימטיבית ולעלות ארצה. ההתאגדות זכתה לכינוי "כולל חב"ד" (כמו יתר הקבוצות המאורגנות שפעלו אותה עת ביישוב היהודי וזכו כל אחת מהם לכינוי 'כולל').

בדור השני היגרו מרבית המשפחות לעיר חברון (שתפסה את מעמדה אז כעיר הגדולה והמרכזית של היישוב היהודי) ורק בראשית המאה העשרים (במיוחד לאחר פרעות תרפ"ט 1929) עברה הפעילות כולה לירושלים, בה ממוקמים משרדי כולל חב"ד עד היום הזה.

כל מנהיגי תנועת חב"ד, החל מרבי שניאור זלמן ('האדמו"ר הזקן') ועד לרבי מליובאוויטש, ראו את חובת התמיכה ב"עניי ארץ הקודש" כערך יסודי ומרכיב חיוני באורח החיים היהודי. בכדי להבין עד כמה משמעותית וחשובה היתה פעילות זו חשובה בעיני רבי שניאור זלמן בעל התניא וממשיכי דרכו, ניתן להבין מהחשד הכבד שהדבר עורר בעיני שלטונות רוסיה, שהחליטו כי אין זו אלא הזדהות עם האויב התורכי ותמיכה 'בוגדנית' בשליטה של 'פלשתינה' (הטורקים); רבי שניאור זלמן הואשם בחתרנות ואף הושלך למאסר. באגרות שפרסם לאחר שהוכחה חפותו והוא שוחרר ממאסרו – קרא הרבי להגביר את פעילות התמיכה בעניי ארץ ישראל, מצווה אותה ראה כמשימת קודש נעלית שחייבת להיות חלק מעבודת ה' של כל יהודי בעולם.

המשכיות רבת עוצמה

מאז, לאורך כל הדורות ובהתמדה מעוררת השתאות, המשיכו נשיאי תנועת חב"ד להנהיג את 'כולל חב"ד' ובפעילות הפילנתרופית – לתמוך בעניים ונזקקים המתגוררים בארץ הקודש. כמו תנועת חב"ד בכלל, גם פעילות זו התעצמה והתרחבה עשרות מונים בדור האחרון, תחת הנהגתו של הרבי מליובאוויטש.

כיום, נחשב כולל חב"ד כמודל ומופת לכל מה שהמלה "סיוע" מסמלת. מדובר על מעצמה המחוללת נפלאות בכל תחומי התמיכה במצוקתם של משפחות נצרכות, קשי יום, אלמנות ויתומים, עולים חדשים, גלמודים ומרי נפש – נפשות יקרות שגורלם לא הטיב עמם והם נאלצים לקבל סיוע כדי לשרוד מול סבלות החיים.

פעילות 'כולל חב"ד' מגוונת מאוד, וכוללת את 'אשל', החטיבה הסוציאלית שמפעילה מסעדות-תמחוי (24 מוקדים פעילים), המיזם לביטחון תזונתי, חלוקת מוצרי-מזון למשפחות נזקקות, קרנות סיוע במגוון תחומים, חטיבה חינוכית 'חסד מנחם מענדל' המצילה תלמידים מנשירה ומפעילה תכניות התערבות פרטניות לקידום חינוכי לימודי ורגשי; מפעל קליטה לעולים חדשים; מרפאות רפואיות נייחות וניידות; מרכז רפואי-שיקומי יחיד מסוגו לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה; רשת 'מעונות חיה' המפעילה מעונות יום איכותיים (9 סניפים) ועוד מגוון רחב ומגוון של פרויקטים שתכלית כולם היא הצלת נפשות ותמיכה רצופה, תוך נטילת אחריות ועבודה עקבית למיגור המצוקה. המשותף לכולם היא נשיאה באחריות, התייצבות לימין מקבלי הסיוע עד לפתרון המצוקה בדרך האופטימלית.

מקורות התמיכה לפעילות כולל חב"ד

הדרך בה ארגון החסד כולל חב"ד מגייס את התמיכה למימון מגוון הפעילויות, נותרה אף היא בשיטה המקורית של פנייה לכל מי שלב חם פועם בקרבו. המימון המניע את גלגלי מעצמת החסד הזו הינם אלפי תורמים טובי לב הנוטלים חלק בעשייה. כולם כולם שותפים רבי זכויות בפעילות, המתבצעת תוך הקפדה על שקיפות, חוקיות, נהלים ברורים ואחריות רבה.

מחקר מעניין שראה אור לא מזמן בירחון תורני-אקדמי, הוכיח כי היה זה כולל חב"ד שיזם לראשונה (לפני למעלה מ-200 שנה) את שיטת פיזור "קופת צדקה" בבתים רבים ומינוי 'גבאים' (אנשי גביה) שסבבו וקיבצו פרוטה לפרוטה; מאז ועד היום, זו השיטה – וכך נוצרת עוצמה אדירה המניעה פרויקטים גדולים ומצילה רבבות. אם גם אתם חפצים להצטרף לכוח המניע, לתרום ולחזק את העשייה הוולונטרית – פנו עוד היום לקבלת קופת צדקה לביתכם. זו מסורת מקודשת המאירה את הבית ואת שגרת החיים ומוסיפה ברכה ושפע טוב לכל המשפחה.

לחצו לקבלת קופת צדקה אישית

אתר האינטרנט של ארגון כולל חב"ד